עמוד מט, בראשית פרשת מקץ פרק מא-מב, מפסוק מא:מה עד מב:יג
ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים
שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף
מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש
הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את
כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן
אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה
נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד
עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילד שני
בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו
אסנת בת פוטי פרע כהן און ויקרא יוסף את שם
הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת
כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני
אלהים בארץ עניי ותכלינה שבע שני השבע
אשר היה בארץ מצרים ותחלינה שבע שני
הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל
הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל
ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר
פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר
לכם תעשו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח
יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק
הרעב בארץ מצרים וכל הארץ באו מצרימה
לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא
יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו
למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר
במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא
נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי
אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר
בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף
הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם
הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר
אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו
מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו
והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר
חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות
את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני
ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד נחנו
כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אלהם
לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים
עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ
כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו