Tag Archives: שמיני

עמוד 121

עמוד קכא, ויקרא, פרשת צו/שמיני פרק ח-ט פסוק ח:לה עד ט:כג

ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים

ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן

צויתי ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר

צוה יהוה ביד משה ויהי

ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני

ישראל ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר

לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה

ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים

לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה

ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה

בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ויקחו

את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו

כל העדה ויעמדו לפני יהוה ויאמר משה זה

הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד

יהוה ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח

ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד

העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר

צוה יהוה ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את

עגל החטאת אשר לו ויקרבו בני אהרן את הדם

אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח

ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ואת החלב ואת

הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר

המזבחה כאשר צוה יהוה את משה ואת הבשר

ואת העור שרף באש מחוץ למחנה וישחט את

העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו

על המזבח סביב ואת העלה המציאו אליו לנתחיה

ואת הראש ויקטר על המזבח וירחץ את הקרב

ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה ויקרב

את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר

לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון ויקרב את

העלה ויעשה כמשפט ויקרב את המנחה וימלא

כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר

וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר

לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על

המזבח סביב ואת החלבים מן השור ומן האיל

האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד וישימו

את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה

ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה

לפני יהוה כאשר צוה משה וישא אהרן את ידו

אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה

והשלמים ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו

ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם

עמוד 122

עמוד קכב, ויקרא, פרשת שמיני פרק ט-י פסוק ט:כד עד י:יט

ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את

העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על

פניהם ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו

ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני

יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני

יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה ויאמר משה

אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי

אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן ויקרא

משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן

ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני

הקדש אל מחוץ למחנה ויקרבו וישאם בכתנתם

אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה ויאמר משה

אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל

תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל

העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את

השרפה אשר שרף יהוה ומפתח אהל מועד

לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם

ויעשו כדבר משה 

וידבר יהוה אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת

אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא

תמתו חקת עולם לדרתיכם ולהבדיל בין הקדש

ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את

בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה

אליהם ביד משה 

וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר

בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי

יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים

הוא ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק

בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי ואת חזה

התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור

אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו

מזבחי שלמי בני ישראל שוק התרומה וחזה

התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה

לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם

כאשר צוה יהוה ואת שעיר החטאת דרש

דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל

איתמר בני אהרן הנותרם לאמר מדוע לא אכלתם

את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא

ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם

לפני יהוה הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה

אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי וידבר

אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם

עמוד 123

עמוד קכג, ויקרא, פרשת שמיני פרק י-יא פסוק י:יט עד יא:כז

ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה

ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה וישמע

משה וייטב בעיניו 

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם

דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר

תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת

פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה

אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה

וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא

ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם ואת השפן

כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא

לכם ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא

הפריסה טמאה הוא לכם ואת החזיר כי מפריס

פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר

טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא

תגעו טמאים הם לכם את זה תאכלו מכל אשר

במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים

ובנחלים אתם תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר

וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל

נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם ושקץ יהיו

לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו

כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ

הוא לכם ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו

שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ואת

הדאה ואת האיה למינה את כל ערב למינו ואת

בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ

למינהו ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת

התנשמת ואת הקאת ואת הרחם ואת החסידה

האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף כל

שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם אך

את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע

אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על

הארץ את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו

ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב

למינהו וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים

שקץ הוא לכם ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם

יטמא עד הערב וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו

וטמא עד הערב לכל הבהמה אשר הוא מפרסת

פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה

טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא וכל הולך

על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים

הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב

עמוד 124

עמוד קכד, ויקרא, פרשת שמיני/תזריע פרק יא-יב פסוק יא:כח עד יב:ה

והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב

טמאים המה לכם וזה לכם

הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר

והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחמט

והתנשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל

הנגע בהם במתם יטמא עד הערב וכל אשר יפל

עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או

עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם

במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש

אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא

ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא

עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל

כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא

תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם

אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם

יטמא וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר

יזרע טהור הוא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם

עליו טמא הוא לכם וכי ימות

מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה

יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו

וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו

וטמא עד הערב וכל השרץ השרץ על הארץ

שקץ הוא לא יאכל כל הולך על גחון וכל הולך

על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ

השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם אל

תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא

תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני יהוה אלהיכם

והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא

תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על

הארץ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים

להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש

אני זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה

הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ

להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת

ובין החיה אשר לא תאכל 

וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל

לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת

ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני

ימול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים

תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל

המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה ואם

נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום