Tag Archives: מטות

עמוד 191

 עמוד קצא, במדבר, פרשת פנחס/מטות פרק כט-ל, מפסוק כט:יט עד ל:ו

ומנחתה ונסכיהם וביום

השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים

בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם

לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה

ונסכה וביום הרביעי פרים

עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר

תמימם מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים

במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד

עלת התמיד מנחתה ונסכה וביום

החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני

שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם

לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה

ונסכה וביום הששי פרים

שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר

תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים

במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת

התמיד מנחתה ונסכיה וביום

השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני

שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכהם

לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה

ונסכה ביום השמיני עצרת תהיה

לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם

עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד

כבשים בני שנה שבעה תמימם מנחתם ונסכיהם

לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר

חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה

אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם

ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם

ולשלמיכם ויאמר משה אל בני ישראל ככל

אשר צוה יהוה את משה 

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל

לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר

נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על

נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה

ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית

אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה

אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו

כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה

יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה

עמוד 192

 עמוד קצב, במדבר, פרשת מטות פרק ל-לא, מפסוק ל:ו עד לא:יג

ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה

יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש

ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על

נפשה ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה

וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו

ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה

אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה

על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה

כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ואם בית

אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה

ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו

כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום

ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא

שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה

הפרם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבעת אסר

לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם

החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את

כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים

אתם כי החרש לה ביום שמעו ואם הפר יפר

אתם אחרי שמעו ונשא את עונה אלה החקים

אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין

אב לבתו בנעריה בית אביה 

וידבר יהוה אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל

מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך וידבר משה

אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו

על מדין לתת נקמת יהוה במדין אלף למטה אלף

למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא וימסרו

מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי

צבא וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם

ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש

וחצצרות התרועה בידו ויצבאו על מדין כאשר

צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין

הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת

חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן

בעור הרגו בחרב וישבו בני ישראל את נשי מדין

ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת

כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבתם ואת כל

טירתם שרפו באש ויקחו את כל השלל ואת

כל המלקוח באדם ובבהמה ויבאו אל משה ואל

אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת

המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב

אשר על ירדן ירחו ויצאו משה

עמוד 193

 עמוד קצג, במדבר, פרשת מטות פרק לא, מפסוק לא:יג עד לא:לט

ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל

מחוץ למחנה ויקצף משה על פקודי החיל שרי

האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה

ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה הן הנה היו

לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על

דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ועתה הרגו

כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר

הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב

זכר החיו לכם ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת

ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום

השלישי וביום השביעי אתם ושביכם וכל בגד

וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ

תתחטאו ויאמר אלעזר הכהן אל

אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה

אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף

את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך

במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו

במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם

ואחר תבאו אל המחנה ויאמר

יהוה אל משה לאמר שא את ראש מלקוח

השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי

אבות העדה וחצית את המלקוח בין תפשי

המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה והרמת

מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא

אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר

ומן החמרים ומן הצאן ממחציתם תקחו ונתתה

לאלעזר הכהן תרומת יהוה וממחצת בני ישראל

תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר

מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם

ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ויעש משה

ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה ויהי

המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש

מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים ובקר

שנים ושבעים אלף וחמרים אחד וששים אלף

ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר

כל נפש שנים ושלשים אלף ותהי המחצה חלק

היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף

ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ויהי

המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים

והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים

ושבעים וחמרים שלשים אלף וחמש מאות

עמוד 194

 עמוד קצד, במדבר, פרשת מטות פרק לא-לב, מפסוק לא:לט עד לב:י

ומכסם ליהוה אחד וששים ונפש אדם ששה

עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש

ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן

כאשר צוה יהוה את משה וממחצית בני ישראל

אשר חצה משה מן האנשים הצבאים ותהי מחצת

העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף

שבעת אלפים וחמש מאות ובקר ששה ושלשים

אלף וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ונפש

אדם ששה עשר אלף ויקח משה ממחצת בני

ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם

ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת

משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרבו

אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי

האלפים ושרי המאות ויאמרו אל משה עבדיך

נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא

נפקד ממנו איש ונקרב את קרבן יהוה איש אשר

מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז

לכפר על נפשתינו לפני יהוה ויקח משה ואלעזר

הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי כל

זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר

אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי

האלפים ומאת שרי המאות אנשי הצבא בזזו

איש לו ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת

שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד

זכרון לבני ישראל לפני יהוה 

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד

ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום

מקום מקנה ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו

אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה

לאמר עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון

ואלעלה ושבם ונבו ובען הארץ אשר הכה יהוה

לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך

מקנה ויאמרו אם

מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך

לאחזה אל תעברנו את הירדן ויאמר משה לבני

גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם

תשבו פה ולמה תנואון את לב בני ישראל

מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה כה עשו

אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את

הארץ ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ

ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ

אשר נתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא

עמוד 195

 עמוד קצה, במדבר, פרשת מטות פרק לב, מפסוק לב:י עד לב:לג

וישבע לאמר אם יראו האנשים העלים ממצרים

מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר

נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו

אחרי בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון

כי מלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה בישראל

וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור

העשה הרע בעיני יהוה והנה קמתם תחת

אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על

חרון אף יהוה אל ישראל כי תשובן מאחריו

ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם

הזה ויגשו אליו

ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו

ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר

אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר

מפני ישבי הארץ לא נשוב אל בתינו עד התנחל

בני ישראל איש נחלתו כי לא ננחל אתם מעבר

לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר

הירדן מזרחה 

ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה

אם תחלצו לפני יהוה למלחמה ועבר לכם כל

חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו

מפניו ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו

והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת

לכם לאחזה לפני יהוה ואם לא תעשון כן הנה

חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם

בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא

מפיכם תעשו ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה

לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה טפנו נשינו

מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד ועבדיך

יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר

אדני דבר ויצו להם משה את אלעזר הכהן

ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני

ישראל ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד

ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה

לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם

את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוצים

אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען ויענו בני

גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל

עבדיך כן נעשה נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה

ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן

ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט

מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי

עמוד 196

 עמוד קצו, במדבר, פרשת מטות/מסעי פרק לב-לג, מפסוק לב:לג עד לג:ל

ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה

בגבלת ערי הארץ סביב ויבנו בני גד את דיבן

ואת עטרת ואת ערער ואת עטרת שופן ואת

יעזר ויגבהה ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי

מבצר וגדרת צאן ובני ראובן בנו את חשבון

ואת אלעלא ואת קריתים ואת נבו ואת בעל מעון

מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות

הערים אשר בנו וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה

וילכדה ויורש את האמרי אשר בה ויתן משה

את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה ויאיר בן

מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן

חות יאיר ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה

ויקרא לה נבח בשמו 

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים

לצבאתם ביד משה ואהרן ויכתב משה את

מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם

למוצאיהם ויסעו מרעמסס בחדש הראשון

בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת

הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל

מצרים ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה

בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים

ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת ויסעו

מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויסעו

מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל

צפון ויחנו לפני מגדל ויסעו מפני החירת ויעברו

בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים

במדבר אתם ויחנו במרה ויסעו ממרה ויבאו

אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים

תמרים ויחנו שם ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף

ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין ויסעו ממדבר

סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באלוש

ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים

לעם לשתות ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני

ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה ויסעו

מקברת התאוה ויחנו בחצרת ויסעו מחצרת ויחנו

ברתמה ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ ויסעו

מרמן פרץ ויחנו בלבנה ויסעו מלבנה ויחנו ברסה

ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ויסעו מקהלתה ויחנו

בהר שפר ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה ויסעו

מחרדה ויחנו במקהלת ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת

ויסעו מתחת ויחנו בתרח ויסעו מתרח ויחנו במתקה

ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה ויסעו מחשמנה