Tag Archives: כי תצא

עמוד 227

 עמוד רכז, דברים, פרשת שופטים/תצט פרק כ-כא , מפסוק כ:יד עד כא:טו

ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך

לך כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד

אשר לא מערי הגוים האלה הנה רק מערי העמים

האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה

כל נשמה כי החרם תחרימם החתי והאמרי

הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה

אלהיך למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות

ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם

ליהוה אלהיכם כי תצור אל עיר

ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית

את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא

תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור

רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו

תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא

עשה עמך מלחמה עד רדתה 

כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך

לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו ויצאו

זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת

החלל והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו

זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה

אשר לא משכה בעל והורדו זקני העיר ההוא

את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא

יזרע וערפו שם את העגלה בנחל ונגשו הכהנים

בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך

בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל

זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את

ידיהם על העגלה הערופה בנחל וענו ואמרו

ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו

כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן

דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם

ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר

בעיני יהוה כי תצא למלחמה

על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו

וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת

לך לאשה והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את

ראשה ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת

שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה

ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה

והיתה לך לאשה והיה אם לא חפצת בה ושלחתה

לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר

בה תחת אשר עניתה כי תהיין

לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה

עמוד 228

 עמוד רכח, דברים, פרשת תצא פרק כא-כב , מפסוק כא:טו עד כב:יד

וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר

לשניאה והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה

לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן

השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר

לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא

ראשית אנו לו משפט הבכרה כי

יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו

ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפשו

בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער

מקמו ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו

שמע בקלנו זולל וסבא ורגמהו כל אנשי עירו

באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל

ישמעו ויראו וכי יהיה באיש חטא

משפט מות והומת ותלית אתו על עץ לא תלין

נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי

קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר

יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא

תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת

מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך

אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה

עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו וכן תעשה

לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל

אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל

להתעלם לא תראה את חמור

אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם

תקים עמו לא יהיה כלי גבר על

אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת

יהוה אלהיך כל עשה אלה 

כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או

על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על

האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים

שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען

ייטב לך והארכת ימים כי

תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים

דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו לא תזרע כרמך

כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע

ותבואת הכרם לא תחרש

בשור ובחמר יחדו לא תלבש שעטנז צמר

ופשתים יחדו גדלים

תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה

בה כי יקח איש

אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים

עמוד 229

 עמוד רכט, דברים, פרשת תצא פרק כב-כג , מפסוק כב:יד עד כג:ה

והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת

לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים ולקח

אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני

העיר השערה ואמר אבי הנער אל הזקנים את

בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם

עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים

ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר

ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו

וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא

שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא

יוכל לשלחה כל ימיו ואם אמת

היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער והוציאו

את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה

באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית

אביה ובערת הרע מקרבך כי

ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם

שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת

הרע מישראל כי יהיה

נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר

ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר

ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער

על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על

דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע

מקרבך ואם בשדה ימצא

האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש

ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו

ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי

כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר

הזה כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה

ואין מושיע לה כי ימצא איש

נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב

עמה ונמצאו ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער

חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה

לא יוכל שלחה כל ימיו לא

יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף

אביו לא יבא פצוע דכה

וכרות שפכה בקהל יהוה לא

יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא

לו בקהל יהוה לא יבא עמוני

ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם

בקהל יהוה עד עולם על דבר אשר לא קדמו

אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים

עמוד 230

 עמוד רל, דברים, פרשת תצא פרק כג-כד , מפסוק כג:ה עד כד:ג

ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור

ארם נהרים לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע

אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה

לברכה כי אהבך יהוה אלהיך לא תדרש שלמם

וטבתם כל ימיך לעולם לא

תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר

היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי

יבא להם בקהל יהוה כי תצא

מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע כי יהיה

בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא

אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה

לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל

תוך המחנה ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת

שמה חוץ ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך

חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך כי יהוה

אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך

לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות

דבר ושב מאחריך לא תסגיר

עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו עמך

ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך

בטוב לו לא תוננו לא תהיה

קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני

ישראל לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית

יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך

גם שניהם לא תשיך לאחיך

נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך

לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך

יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר

אתה בא שמה לרשתה כי

תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי

דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא

וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא מוצא שפתיך

תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה

אשר דברת בפיך כי

תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך

ואל כליך לא תתן כי

תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש

לא תניף על קמת רעך כי

יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן

בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר

כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו

והלכה והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון

עמוד 231

 עמוד רלא, דברים, פרשת תצא פרק כד-כה , מפסוק כד:ג עד כה:א

וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו

או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה

לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב

לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי

תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר

יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי

יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא

יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת

ושמח את אשתו אשר לקח לא יחבל רחים

ורכב כי נפש הוא חבל כי

ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל

והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע

מקרבך השמר בנגע הצרעת

לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם

הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות

זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך

בצאתכם ממצרים כי תשה

ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט

עבטו בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו

יוציא אליך את העבוט החוצה ואם איש עני הוא

לא תשכב בעבטו השב תשיב לו את העבוט

כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה

צדקה לפני יהוה אלהיך לא

תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך

אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו ולא

תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא

את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך

חטא לא יומתו

אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש

בחטאו יומתו לא תטה

משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה וזכרת

כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך

משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר

הזה כי תקצר קצירך בשדך

ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר

ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך

בכל מעשה ידיך כי תחבט

זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה

יהיה כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר

ליתום ולאלמנה יהיה וזכרת כי עבד היית בארץ

מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר

הזה כי יהיה ריב בין אנשים

עמוד 232

 עמוד רלב, דברים, פרשת תצא/תבא פרק כה-כו , מפסוק כה:א עד כו:ג

ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק

והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע

והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר

ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה

מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך לא תחסם שור

בדישו כי ישבו אחים

יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת

המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה

לו לאשה ויבמה והיה הבכור אשר תלד יקום

על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל

ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה

יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי

להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי

וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר

לא חפצתי לקחתה ונגשה יבמתו אליו לעיני

הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו

וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה

את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ

הנעל כי ינצו אנשים יחדו

איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה

מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו וקצתה

את כפה לא תחוס עינך לא

יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא

יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה אבן

שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה

לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה

אלהיך נתן לך כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה

אלה כל עשה עול 

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם

ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים

אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים והיה בהניח

יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר

יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר

עמלק מתחת השמים לא תשכח 

והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן

לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית

כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר

יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל

המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו

שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם

ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי

אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו