Tag Archives: תולדות

עמוד 27

עמוד כז’ בראשית פרק כה-כו מפסוק כה,יא עד כו,ג סוף פרשת חיי שרה – פרשת תולדת

ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו

וישב יצחק עם באר לחי ראי 

ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה

הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ואלה

שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר

ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם ומשמע

ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה

אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם

ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם ואלה שני

חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע

שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו וישכנו מחוילה

עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה

על פני כל אחיו נפל 

ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד

את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו

את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות

לבן הארמי לו לאשה ויעתר יצחק ליהוה לנכח

אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה

אשתו ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן

למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה ויאמר יהוה

לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו

ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה

ללדת והנה תומם בבטנה ויצא הראשון אדמוני

כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן

יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב

ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים

ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש

תם ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי ציד

בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב נזיד ויבא

עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב

הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי

על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום

את בכרתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות

ולמה זה לי בכרה ויאמר יעקב השבעה לי כיום

וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב ויעקב נתן

לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך

ויבז עשו את הבכרה

ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר

היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך

מלך פלשתים גררה וירא אליו יהוה ויאמר

אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך

גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך

sefer-torah-27-ChayeiSoroh-Toldos

עמוד 28

עמוד כח’ בראשית פרק כו מפסוק ג’ עד כח’ פרשת תולדות

ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את

השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי

את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל

הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב

אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי

חקותי ותורתי וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי

המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר

אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת

מראה הוא ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף

אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה

יצחק מצחק את רבקה אשתו ויקרא אבימלך

ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת

אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות

עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט

שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם

ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה

ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא

בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה ויגדל

האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו

מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו

פלשתים וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו

בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר

ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו

מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם

וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו

בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות

אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן

אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר

מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו

המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו

ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה

שטנה ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו

עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב

יהוה לנו ופרינו בארץ ויעל משם באר שבע

וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי

אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך

והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן

שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו

שם עבדי יצחק באר ואבימלך הלך אליו מגרר

ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו ויאמר אלהם יצחק

מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני

מאתכם ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך

עמוד 29

עמוד כט’ בראשית פרק כו-כז, מפסוק כו-כח’ עד כז-כא’ פרשת תולדות

ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה

ברית עמך אם תעשה עמנו רעה כאשר לא

נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך

בשלום אתה עתה ברוך יהוה ויעש להם משתה

ויאכלו וישתו וישכימו בבקר וישבעו איש

לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ויהי

ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות

הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא

אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד

היום הזה ויהי עשו בן ארבעים

שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת

בשמת בת אילן החתי ותהיין מרת רוח ליצחק

ולרבקה ויהי כי זקן יצחק ותכהין

עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו

בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי

יום מותי ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא

השדה וצודה לי צידה ועשה לי מטעמים כאשר

אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי

בטרם אמות ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו

בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ורבקה

אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך

מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד ועשה

לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני

מותי ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך

לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים

ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת

לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו ויאמר

יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער

ואנכי איש חלק אולי ימשני אבי והייתי בעיניו

כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה ותאמר

לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי

וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר

אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל

החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה

הקטן ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל

חלקת צואריו ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר

עשתה ביד יעקב בנה ויבא אל אביו ויאמר אבי

ויאמר הנני מי אתה בני ויאמר יעקב אל אביו אנכי

עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה

ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ויאמר יצחק

אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה

יהוה אלהיך לפני ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא

עמוד 30

עמוד ל’ בראשית פרק כז, מפסוק כא’ עד מה’ פרשת תולדות

ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא ויגש יעקב

אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב

והידים ידי עשו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו

אחיו שערת ויברכהו ויאמר אתה זה בני עשו

ויאמר אני ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען

תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת

ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני

ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר

ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה ויתן

לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב

דגן ותירש יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה

גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור

ומברכיך ברוך ויהי כאשר כלה יצחק לברך את

יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו

ועשו אחיו בא מצידו ויעש גם הוא מטעמים ויבא

לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו

בעבר תברכני נפשך ויאמר לו יצחק אביו מי אתה

ויאמר אני בנך בכרך עשו ויחרד יצחק חרדה

גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא

לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה

כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה

ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי

ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך ויאמר הכי

קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי

לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי

ברכה ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך

ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו

ולכה אפוא מה אעשה בני ויאמר עשו אל אביו

הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא

עשו קלו ויבך ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה

משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל

ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר

תריד ופרקת עלו מעל צוארך וישטם עשו את

יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו

בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי

ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח

ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו

אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקלי

וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים

אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף

אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי

ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד

עמוד 31

עמוד לא בראשית פרק כז-כח-כט, מפסוק כז-מו עד כט-ב, פרשת תולדות – ויצא

ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות

חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות

הארץ למה לי חיים ויקרא יצחק אל יעקב ויברך

אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען

קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך

משם אשה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך

אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן לך את

ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ

מגריך אשר נתן אלהים לאברהם וישלח יצחק

את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל

הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו וירא עשו כי

ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת

לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא

תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל

אמו וילך פדנה ארם וירא עשו כי רעות בנות כנען

בעיני יצחק אביו וילך עשו אל ישמעאל ויקח

את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות

על נשיו לו לאשה ויצא יעקב

מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי

בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו

וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה

וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים

וירדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה

אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה

שכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר

הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו

בך כל משפחת האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך

ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה

הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר

דברתי לך וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש

יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר

מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה

שער השמים וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן

אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן

על ראשה ויקרא את שם המקום ההוא בית אל

ואולם לוז שם העיר לראשנה וידר יעקב נדר

לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה

אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש

ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים

וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וישא יעקב

רגליו וילך ארצה בני קדם וירא והנה באר בשדה

ק’ דקצתי בריש העמוד הוא ק’ זעירא