עמוד קפד, במדבר, פרשת בלק פרק כד-כה, מפסוק כד:ה עד כה:ז
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל כנחלים
נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים
עלי מים יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם
מאגג מלכו ותנשא מלכתו אל מוציאו ממצרים
כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם
וחציו ימחץ כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו
מברכיך ברוך וארריך ארור ויחר אף בלק אל
בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב
איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים
ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך
והנה מנעך יהוה מכבוד ויאמר בלעם אל בלק
הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי
לאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא
אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה
מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר ועתה הנני
הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה
לעמך באחרית הימים וישא משלו ויאמר נאם
בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין נאם שמע
אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל
וגלוי עינים אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב
דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ
פאתי מואב וקרקר כל בני שת והיה אדום ירשה
והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל וירד
מיעקב והאביד שריד מעיר וירא את עמלק וישא
משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי
אבד וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן
מושבך ושים בסלע קנך כי אם יהיה לבער קין
עד מה אשור תשבך וישא משלו ויאמר אוי מי
יחיה משמו אל וצים מיד כתים וענו אשור וענו
עבר וגם הוא עדי אבד ויקם בלעם וילך וישב
למקמו וגם בלק הלך לדרכו
וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות
מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם
וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור
ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה
קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד
השמש וישב חרון אף יהוה מישראל ויאמר
משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו
הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל
בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה
ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח
אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן