עמוד קכד, ויקרא, פרשת שמיני/תזריע פרק יא-יב פסוק יא:כח עד יב:ה
והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב
טמאים המה לכם וזה לכם
הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר
והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחמט
והתנשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל
הנגע בהם במתם יטמא עד הערב וכל אשר יפל
עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או
עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם
במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש
אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא
ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא
עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל
כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא
תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם
יטמא וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר
יזרע טהור הוא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם
עליו טמא הוא לכם וכי ימות
מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה
יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו
וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו
וטמא עד הערב וכל השרץ השרץ על הארץ
שקץ הוא לא יאכל כל הולך על גחון וכל הולך
על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ
השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם אל
תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא
תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני יהוה אלהיכם
והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא
תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על
הארץ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים
להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש
אני זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה
הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת
ובין החיה אשר לא תאכל
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל
לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת
ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני
ימול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים
תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל
המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה ואם
נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום