עמוד סה, שמות, פרשת שמות, פרק ד-ה, מפסוק ד:כד עד ה:חי
ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו ותקח צפרה צר
ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי
חתן דמים אתה לי וירף ממנו אז אמרה חתן
דמים למולת
ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה
וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו ויגד משה
לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל
האתת אשר צוהו וילך משה ואהרן ויאספו את
כל זקני בני ישראל וידבר אהרן את כל הדברים
אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם
ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל
וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו ואחר באו משה
ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי
ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר ויאמר
פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את
ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא
אשלח ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה
נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה
אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אלהם
מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם
ממעשיו לכו לסבלתיכם ויאמר פרעה הן רבים
עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ויצו פרעה
ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול
שלשם הם ילכו וקששו להם תבן ואת מתכנת
הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו
עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם
צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו תכבד העבדה
על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר
ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר
כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן אתם לכו קחו
לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם
דבר ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש
לתבן והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר
יום ביומו כאשר בהיות התבן ויכו שטרי בני
ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר
מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם
תמול גם היום ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל
פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך תבן אין
נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך
מכים וחטאת עמך ויאמר נרפים אתם נרפים על כן
אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ועתה לכו עבדו