עמוד רכח, דברים, פרשת תצא פרק כא-כב , מפסוק כא:טו עד כב:יד
וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר
לשניאה והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה
לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן
השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר
לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא
ראשית אנו לו משפט הבכרה כי
יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו
ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפשו
בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער
מקמו ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו
שמע בקלנו זולל וסבא ורגמהו כל אנשי עירו
באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל
ישמעו ויראו וכי יהיה באיש חטא
משפט מות והומת ותלית אתו על עץ לא תלין
נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי
קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר
יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא
תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת
מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך
אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה
עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו וכן תעשה
לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל
אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל
להתעלם לא תראה את חמור
אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם
תקים עמו לא יהיה כלי גבר על
אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת
יהוה אלהיך כל עשה אלה
כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או
על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על
האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען
ייטב לך והארכת ימים כי
תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים
דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו לא תזרע כרמך
כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע
ותבואת הכרם לא תחרש
בשור ובחמר יחדו לא תלבש שעטנז צמר
ופשתים יחדו גדלים
תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה
בה כי יקח איש
אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים