עמוד ריב, דברים, פרשת עקב פרק ז-ח , מפסוק ז:כ עד ח:טז
והנסתרים מפניך לא תערץ מפניהם כי יהוה
אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ונשל יהוה
אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא
תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה
ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה
עד השמדם ונתן מלכיהם בידך והאבדת את
שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד
השמדך אתם פסילי אלהיהם תשרפון באש לא
תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו
כי תועבת יהוה אלהיך הוא ולא תביא תועבה
אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב
תתעבנו כי חרם הוא
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון
לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את
הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם וזכרת את
כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים
שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר
בלבבך התשמר מצותו אם לא ויענך וירעבך
ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון
אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו
יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה
ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר
איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך ושמרת את
מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו
כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי
מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר ארץ חטה
ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש
ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא
תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה
תחצב נחשת ואכלת ושבעת וברכת את יהוה
אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך השמר לך
פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו
ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום פן
תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת ובקרך
וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר
לך ירבה ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך
המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים המוליכך
במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון
אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש
המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך
למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך