עמוד ד, בראשית, פרשת בראשית, פרק ג – ד, מפסוק ג>טז עד פסוק ד>יח
והוא ימשל בך ולאדם אמר כי
שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך
לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך
בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח
לך ואכלת את עשב השדה בזעת אפיך תאכל
לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר
אתה ואל עפר תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה
כי הוא היתה אם כל חי ויעש יהוה אלהים לאדם
ולאשתו כתנות עור וילבשם
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו
לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ
החיים ואכל וחי לעלם וישלחהו יהוה אלהים מגן
עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ויגרש
את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים
ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ
החיים והאדם ידע את חוה
אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את
יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל
רעה צאן וקין היה עבד אדמה ויהי מקץ ימים
ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא
גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל
הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה
ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר יהוה אל קין
למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תיטיב
שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך
תשוקתו ואתה תמשל בו ויאמר קין אל הבל
אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו
ויהרגהו ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר
לא ידעתי השמר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול
דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה ועתה ארור
אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את
דמי אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תסף
תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ויאמר קין אל
יהוה גדול עוני מנשוא הן גרשת אתי היום מעל
פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ
והיה כל מצאי יהרגני ויאמר לו יהוה לכן כל הרג
קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי
הכות אתו כל מצאו ויצא קין מלפני יהוה וישב
בארץ נוד קדמת עדן וידע קין את אשתו ותהר
ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר
כשם בנו חנוך ויולד לחנוך את עירד ועירד
ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל
