עמוד לה בראשית פרק לא מפסוק ו’ – לב’ , פרשת ויצא יעקב
ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן
ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים
ולא נתנו אלהים להרע עמדי אם כה יאמר נקדים
יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר
עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים ויצל
אלהים את מקנה אביכם ויתן לי ויהי בעת יחם
הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים
העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים ויאמר אלי
מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ויאמר
שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן
עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן
עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם
מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן
הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ותען רחל
ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית
אבינו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם
אכול את כספנו כי כל העשר אשר הציל אלהים
מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים
אליך עשה ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על
הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר
רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל
יצחק אביו ארצה כנען ולבן הלך לגזז את צאנו
ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב
את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא
ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר
וישם את פניו הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי
כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך
שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא אלהים
אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר
לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וישג לבן את
יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את
אחיו בהר הגלעד ויאמר לבן ליעקב מה עשית
ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב למה
נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך
בשמחה ובשרים בתף ובכנור ולא נטשתני לנשק
לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו יש לאל ידי לעשות
עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר
השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ועתה
הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה
גנבת את אלהי ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי
אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי עם אשר תמצא
את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי