עמוד לד, בראשית פרקק ל-לא מפסוק ל-כד עד לא-ו פרשת ויצא
ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל
לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את
נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי
אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאמר אליו
לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה
בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו
אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך
אתי כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך
יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה
אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך
אשמר אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה
נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד
בעזים והיה שכרי וענתה בי צדקתי ביום מחר כי
תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא
בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ויאמר לבן
הן לו יהי כדברך ויסר ביום ההוא את התישים
העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת
כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב
רעה את צאן לבן הנותרת ויקח לו יעקב מקל
לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות
מחשף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות
אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן
הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות
ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים
נקדים וטלאים והכשבים הפריד יעקב ויתן פני
הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים
לבדו ולא שתם על צאן לבן והיה בכל יחם
הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני
הצאן ברהטים ליחמנה במקלות ובהעטיף הצאן
לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב
ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות
ועבדים וגמלים וחמרים וישמע את דברי בני לבן
לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר
לאבינו עשה את כל הכבד הזה וירא יעקב את פני
לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ויאמר יהוה
אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה
עמך וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה
אל צאנו ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי
איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי