עמוד קסו, במדבר, פרשת בהעלתך פרק יא, מפסוק יא:ח עד יא:כז
ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן
וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו
וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש
לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה
רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך
ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל
העם הזה עלי האנכי הריתי את כל העם הזה אם
אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר
ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת
לאבתיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי
יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה לא אוכל
אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני
ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי
חן בעיניך ואל אראה ברעתי
ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש
מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם
ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו
שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן
הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך
במשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם
תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם
באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו
במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום
אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא
עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים
עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי
מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו
לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש
מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה
אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן
ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים
יאסף להם ומצא להם
ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה
תראה היקרך דברי אם לא ויצא משה וידבר
אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש
מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה
בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו
ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם
הרוח ויתנבאו ולא יספו וישארו שני אנשים
במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד
ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו
האהלה ויתנבאו במחנה וירץ הנער ויגד למשה