עמוד קטו, ויקרא, פרשת ויקרא פרק ד-ה פסוק ד:כ עד ה:ה
וכפר עלהם הכהן ונסלח להם והוציא את הפר
אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את
הפר הראשון חטאת הקהל הוא
אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה
אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם או
הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את
קרבנו שעיר עזים זכר תמים וסמך ידו על ראש
השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את
העלה לפני יהוה חטאת הוא ולקח הכהן מדם
החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת
דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבו
יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו
הכהן מחטאתו ונסלח לו
ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה
אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם או
הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת
עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא וסמך את
ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום
העלה ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת
מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח
ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח
השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה
וכפר עליו הכהן ונסלח לו
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה
יביאנה וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט
אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה
ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על
קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד
המזבח ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב
הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם
המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על
חטאתו אשר חטא ונסלח לו
ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או
ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו או נפש אשר
תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או
בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם
ממנו והוא טמא ואשם או כי יגע בטמאת אדם
לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע
ואשם או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע
או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה
ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה והיה
כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה