עמוד ז, בראשית, פרשת נח, פרק ו – ז, מפסוק ו/טז עד פסוק ז/חי
ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ואל
אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים
תחתים שנים ושלשים תעשה ואני הנני מביא
את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר
בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע
והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה
ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החי מכל
בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך
זכר ונקבה יהיו מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה
מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך
להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל
ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח
ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ויאמר יהוה
לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי
צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהורה
תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה
אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו גם מעוף
השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על
פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר
על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי
את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות
שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ובניו
ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול
מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה
טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה
שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה
כאשר צוה אלהים את נח ויהי לשבעת הימים
ומי המבול היו על הארץ בשנת שש מאות שנה
לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש
ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת
השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום
וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח ושם וחם
ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל
התבה המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה
וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף
למינהו כל צפור כל כנף ויבאו אל נח אל התבה
שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים
והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה
אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים
יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם
מעל הארץ ויגברו המים וירבו מאד על הארץ
