עמוד נו, בראשית פרשת ויגש פרק מו-מז, מפסוק מו:ל עד מז:חי
ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי
את פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל
בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי
ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים רעי
צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר
להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה
מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו
ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ
גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן ויבא יוסף ויגד
לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר
להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ומקצה
אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר
פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה
רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ויאמרו אל
פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר
לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו
נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר
אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך הוא
במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו
בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם
שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את יעקב
אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר
יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת
שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את
ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם ויברך יעקב את
פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו
ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב
הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל
יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם
לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב
מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים
ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף
את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים
ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר
הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף
ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם
אם אפס כסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן
להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה
הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה
ההוא ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית