עמוד מג, בראשית פרשת וישב פרק לז, מפסוק ט עד לד
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר
הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד
עשר כוכבים משתחוים לי ויספר אל אביו ואל
אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר
חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות
לך ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר
וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם ויאמר
ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה
ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא
ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני
דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו
איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר
מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה
נא לי איפה הם רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי
שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו
וימצאם בדתן ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב
אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו
הנה בעל החלמות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו
ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו
ונראה מה יהיו חלמתיו וישמע ראובן ויצלהו
מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אלהם ראובן
אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר
במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם
להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו
ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים
אשר עליו ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק
אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו
והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם
נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה
ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו
וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל
תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו
אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן
הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים
כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל
הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב
אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא ויקחו
את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את
הכתנת בדם וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל
אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך
הוא אם לא ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה
אכלתהו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו