עמוד מ בראשית פרשת וישלח פרק לד – לה, מפסוק לד>כח עד פסוק לה>כב
ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו ואת כל
חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל
אשר בבית ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם
אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני
מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו
ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב
שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך
מפני עשו אחיך ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל
אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם
והטהרו והחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל
ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי
עמדי בדרך אשר הלכתי ויתנו אל יעקב את כל
אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם
ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם ויסעו
ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם
ולא רדפו אחרי בני יעקב ויבא יעקב לוזה אשר
בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו
ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם
נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו ותמת דברה
מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון
ויקרא שמו אלון בכות
וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך
אתו ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך
עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את
שמו ישראל ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה
ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך
יצאו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך
אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל מעליו
אלהים במקום אשר דבר אתו ויצב יעקב מצבה
במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך
ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום אשר
דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו מבית אל
ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל
ותקש בלדתה ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה
המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן ויהי בצאת
נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו
בנימין ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית
לחם ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת
קברת רחל עד היום ויסע ישראל ויט אהלה
מהלאה למגדל עדר ויהי בשכן ישראל בארץ
ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו