עמוד טו בראשית פרשת לך לך פרק טו טז מפסוק טו-יג עד טז-יד
ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת
ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה
ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו
ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים
וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה
נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת
עליו ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך
בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות
שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן
יצאו ברכש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום
תקבר בשיבה טובה ודור רביעי ישובו הנה כי
לא שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה
ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר
עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את
אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת
מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני
ואת הקנזי ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת
הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי
ואת היבוסי ושרי אשת אברם
לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת
בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע
אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר
המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם
בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה
בעיניה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי
נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל
בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ויאמר אברם אל
שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך
ותענה שרי ותברח מפניה וימצאה מלאך יהוה
על עין המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר
הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר
מפני שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך
יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה ויאמר
לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר
מרב ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן
וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך
והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל
פני כל אחיו ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה
אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי
על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש
