עמוד קצא, במדבר, פרשת פנחס/מטות פרק כט-ל, מפסוק כט:יט עד ל:ו
ומנחתה ונסכיהם וביום
השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים
בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם
לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה
ונסכה וביום הרביעי פרים
עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר
תמימם מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים
במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד
עלת התמיד מנחתה ונסכה וביום
החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני
שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם
לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה
ונסכה וביום הששי פרים
שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר
תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים
במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת
התמיד מנחתה ונסכיה וביום
השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני
שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכהם
לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה
ונסכה ביום השמיני עצרת תהיה
לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם
עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד
כבשים בני שנה שבעה תמימם מנחתם ונסכיהם
לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר
חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם
ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם
ולשלמיכם ויאמר משה אל בני ישראל ככל
אשר צוה יהוה את משה
וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל
לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר
נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על
נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית
אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה
אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו
כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה
יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה