ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי יש

חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא

למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה

חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם

רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל

הארץ לא יעשה משפט ויאמר יהוה אם אמצא

בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל

המקום בעבורם ויען אברהם ויאמר הנה נא

הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי

יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה

את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם

ארבעים וחמשה ויסף עוד לדבר אליו ויאמר

אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור

הארבעים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי

ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא

שם שלשים ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל

אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית

בעבור העשרים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה

אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא

אשחית בעבור העשרה וילך יהוה כאשר כלה

לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו ויבאו שני

המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם

וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה

ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו

ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם

ויאמרו לא כי ברחוב נלין ויפצר בם מאד ויסרו

אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה

ויאכלו טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו

על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה ויקראו

אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך

הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם ויצא אלהם

לוט הפתחה והדלת סגר אחריו ויאמר אל נא אחי

תרעו הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש

אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם

רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו

בצל קרתי ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא

לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו

באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת וישלחו

האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה

ואת הדלת סגרו ואת האנשים אשר פתח הבית

הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח

ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך

ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה ותהרין שתי

בנות לוט מאביהן ותלד הבכירה בן ותקרא שמו

מואב הוא אבי מואב עד היום והצעירה גם הוא

ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון

עד היום ויסע משם אברהם

ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח

אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ויבא אלהים

אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על

האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל ואבימלך

לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג

הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה

אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת ויאמר

אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם

לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו

לי על כן לא נתתיך לנגע אליה ועתה השב אשת

האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך

משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וישכם

אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל

הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד

ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו

ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה

גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי ויאמר

אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר

הזה ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים

במקום הזה והרגוני על דבר אשתי וגם אמנה אחתי

בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה ויהי

כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה

חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא

שמה אמרי לי אחי הוא ויקח אבימלך צאן ובקר

ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה

אשתו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב

בעיניך שב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף

לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך

ואת כל ונכחת ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא

אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו כי

עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על

דבר שרה אשת אברהם ויהוה

פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה

כאשר דבר ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו

למועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא אברהם

את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק

ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה

לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא

למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם

ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל

שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים ויטע אשל

בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם ויגר

אברהם בארץ פלשתים ימים רבים 

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם

ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ויאמר קח נא את

בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל

ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים

אשר אמר אליך וישכם אברהם בבקר ויחבש

את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו

ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר

לו האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיניו

וירא את המקום מרחק ויאמר אברהם אל נעריו

שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה

ונשתחוה ונשובה אליכם ויקח אברהם את עצי

העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש

ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו ויאמר יצחק אל

אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה

האש והעצים ואיה השה לעלה ויאמר אברהם

אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם

יחדו ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן

שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד

את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים

וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט

את בנו ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר

אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר אל תשלח ידך

אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי

ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך

ממני וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר

נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל

ויעלהו לעלה תחת בנו ויקרא אברהם שם המקום

ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה

ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים

ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית

את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי

ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי

השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך

את שער איביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ

עקב אשר שמעת בקלי וישב אברהם אל נעריו