ושמעי למשפחתם ובני קהת עמרם ויצהר וחברון

ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת

שנה ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי

לתלדתם ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה

ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע

ושלשים ומאת שנה ובני יצהר קרח ונפג וזכרי

ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי ויקח אהרן

את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה

ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת

איתמר ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה

משפחת הקרחי ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות

פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי

אבות הלוים למשפחתם הוא אהרן ומשה אשר

אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ

מצרים על צבאתם הם המדברים אל פרעה מלך

מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא

משה ואהרן ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ

מצרים  וידבר יהוה אל משה לאמר

אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר

אני דבר אליך ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל

שפתים ואיך ישמע אלי פרעה 

ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה

ואהרן אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר

אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את

בני ישראל מארצו ואני אקשה את לב פרעה

והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים

ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים

והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ

מצרים בשפטים גדלים וידעו מצרים כי אני יהוה

בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל

מתוכם ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם

כן עשו ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש

ושמנים שנה בדברם אל פרעה 

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר

אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת

אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה

יהי לתנין ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו

כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו

לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ויקרא

גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם

חרטמי מצרים בלהטיהם כן וישליכו איש

מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם

ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק

ביאר תשארנה ויאמר למחר ויאמר כדברך למען

תדע כי אין כיהוה אלהינו וסרו הצפרדעים ממך

ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויצא

משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה

על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ויעש

יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים

מן החצרת ומן השדת ויצברו אתם חמרם חמרם

ותבאש הארץ וירא פרעה כי היתה הרוחה

והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר

יהוה  ויאמר יהוה אל משה אמר

אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה

לכנם בכל ארץ מצרים ויעשו כן ויט אהרן את

ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם

ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ

מצרים ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא

את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה

ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא

ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר

יהוה  ויאמר יהוה אל משה השכם

בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת

אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני כי אם אינך

משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך

ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב

וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא

את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות

שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ

ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת

הזה ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה

ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני

הערב ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו

זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות

כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח

את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו דרך

שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו

כאשר יאמר אלינו ויאמר פרעה אנכי אשלח

אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק

לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי ויאמר משה הנה

אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב

מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה

התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה ויצא משה

מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויעש יהוה כדבר משה