עמוד קמג, ויקרא, פרשת אמור/בהר פרק כד-כה פסוק כד:כג עד כה:כה
וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה
יהוה את משה
וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל
בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ
אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך
ואספת את תבואתה ובשנה השביעת שבת
שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע
וכרמך לא תזמר את ספיח קצירך לא תקצור
ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה
לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך
ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים
עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל
תבואתה לאכל וספרת לך שבע
שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך
ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור
לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור
בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם
איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו יובל
הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו
ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו
את תבואתה בשנת היובל הזאת תשבו איש אל
אחזתו וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד
עמיתך אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר
היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת
ימכר לך לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט
השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר
לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי
אני יהוה אלהיכם ועשיתם את חקתי ואת משפטי
תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח
עליה וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא
נזרע ולא נאסף את תבואתנו וצויתי את ברכתי
לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש
השנים וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן
התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה
תאכלו ישן והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ
כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחזתכם
גאלה תתנו לארץ כי ימוך אחיך